היא נגישה, ריחנית ומבעבעת – זוהי הפיצה, אחד המאכלים הכי פופולריים בתבל וגם בישראל. החדשות הטובות הן שכולם (כמעט) אוהבים פיצה. החדשות הפחות טובות הן שהביקוש הגבוה מייצר תחרות צפופה, הן מצד הרשתות הגדולות והן מצד הפיצריות השכונתיות.
פיצה דקה, פיצה מרובעת, פיצה לפי משקל או לפי מטר – כל פיצרייה והייחוד שלה שלה. אך במציאות כל כך תחרותית, עוד לפני שטועמים מהביס הראשון, גם פיצריה צריכה לבלוט כמו כל עסק אחר, בעזרת עיצוב פנים ייחודי אשר מגרה את האנשים להיכנס פנימה. בדיוק כמו שובל הריח בסרטים.
רעש ויזואלי
בפיצריות, המשתייכות לענף המזון המהיר, מטבע הדברים ההתרחשות מתנהלת בקצב גבוה יותר מאשר במסעדה הממוצעת: ההזמנה מתבצעת במהירות, תחלופת הסועדים גבוהה יותר והתנועה בחלל ערה. יש פיצריות שיבקשו לשמור על הדינמיות הזו בשל העובדה כי פונות לקהל יעד צעיר, כי מעודדות משלוחים ושירות אקספרס, ולכן החלל יעוצב בעזרת חומרים תעשייתיים, צבעים נועזים, הרבה גרפיקה ושילובים מעניינים ומפתיעים. פיצריות אחרות מבקשות לשמור על הקצב המהיר במסגרת הקונספט הרעיוני של רחוב איטלקי והתרבות כולה ולכן מעוצבות כחנות איטלקית מעודנת יותר, עם כוורות אחסון והרבה עץ.
עיצוב פונקציונאלי של פינת ההכנה
מכיוון שזמן ההמתנה הקצר הוא חלק מהותי מחוויית האכילה בפיצרייה, חשוב לוודא כי העיצוב של פינת ההכנה תומך בהכנת הפיצה בשיטת הסרט הנע: מהמיקום של חומרי הגלם, רידוד הבצק, עמדת התוספות ועד התנור. לאחר מכן כמובן אריזה, תצוגה, מכירה או עמדת המשלוחים הדינמית. עיצוב הפיצרייה צריך להיות לפני הכל מאוד פונקציונאלי ולאפשר זרימה טבעית של תהליך העבודה. ככל שהעמדה תתוכנן באופן פונקציונאלי ומוקפד,כך יתקצר זמן ההכנה ושביעות הרצון של הסועדים תגדל.
עיצוב פיצרייה באמצעות שימוש נכון בצבעים
בדומה לעיצוב מסעדות מזון מהיר, כך גם בעיצוב פיצרייה נעשה שימוש תדיר בצבעים חמים כמו אדום וצהוב. מעבר להיותם הצבעים של המוצר עצמו, צבעים אלו ממריצים ומעלים את הדופק ומתאימים לקצב ההתרחשות המהיר באותן מסעדות. לכן שימוש שצבעים כאלה הוא מתבקש.
עם זאת, כדאי להעשיר את פלטת הצבעים החמה והצפויה, בעזרת עץ כהה ליצירת מראה איטלקי אותנטי או לחילופין שילוב של ברזל וכחול עמוק.
לסיכום, אם זאת פיצריה הפונה לצעירים או סתם לאלו שמבקשים לקפוץ לאיטליה לרגע, תרשו לעצמכם לאתגר את הלקוחות שלכם בעיצוב דינמי, מפתיע ושאינו משעמם לרגע.
