זכיינות, פירושה שרשת (במקרה הנוכחי, רשת הסעדה) מוכרת את הזכות לשימוש בשם, במוניטין, בידע וכו' של המותג לזכיין, בתמורה לניהול ותפעול סניף של הרשת ותמלוגים תקופתיים מהרווחים. שיטת הזכיינות זוכה לפופולריות גבוהה ברחבי העולם, ובשנים האחרונות אף נמצאת במגמת עלייה בארץ בשל הרצון המתגבר של אותם אלו שמעוניינים לפתוח מסעדה או בית קפה, שלא לקחת סיכונים כלכליים מיותרים ו"להיעזר" בגב הכלכלי ובניסיון המקצועי של אותן הרשתות . לכן ניתן לזהות יותר ויותר סניפים של רשתות גדולות מאשר בעבר. לשיטה זו יתרונות וחסרונות רבים והנה כמה מהם
יתרונות
- הזכיין מקבל מותג מצליח שכבר הוכיח את עצמו. הלקוחות מכירים, נאמנים ונקודת ההתחלה גבוהה.
- הזכיין מקבל הנחיות ברורות ומפורטות לגבי אופן הפעולה בככל שלב ומקבל הכשרה צמודה מהרשת. הוא נהנה מהידע והניסיון של הרשת וזה מוריד את החשש לטעויות של שיקול דעת מוטעה מתוך חוסר ניסיון. בנוסף, הזכיין גם נהנה מהפרסום ויחסי הציבור של הרשת בהיקף שעסק קטן לרוב לא יכול להרשות לעצמו.
- לזכיין יש את הגב הכלכלי הרחב של הרשת בכל הנוגע למחירים מספקים, עלויות הקמה, סוגיות בנוגע לתפעול שוטף של העסק וכדומה. הוא אינו פועל לבדו וזה דבר מאוד מאוד חשוב עבור בעל עסק בישראל. הבנקים ורשויות המס לא מקלים וכך גם המצב הבטחוני שלא פעם ממוטט עסקים רבים.
חסרונות
- הזכיין פועל בתור מערכת חוקים מובנית וברורה מאוד ועליו לעמוד בסטנדרטים של הרשת. למרות שיש מקום להתאמת הסניף למיקומו הגיאוגרפי וקהל היעד הייחודי, על הזכיין לבקש אישור על כל שינוי משמעותי שברצונו ליישם. בנוסף, הצלחת העסק פעמים רבות תלויה בהצמדות של הזכיין לחוקים הללו, וטעויות של זכיין אחד עשויות אפילו להשפיע לרעה על שמה של הרשת כמו גם על סניפים של זכיינים אחרים.
- הזכיין נדרש לשלם תמלוגים תקופתיים לרשת מההכנסות של הסניף וכן אחוזים מהתשלום לספקים ועל כן אינו יכול ליהנות מכל הרווחים המלאים של העסק כמו בעל עסק עצמאי.
לסיכום, לשיטת הזכיינות מספר יתרונות וחסרונות. מצד אחד הזכיין נהנה מהגב המלא של הרשת אך מוגבל לפעול בתוך מסגרת מובנית וברורה ולפעולותיו יש השלכות שיכולות להשפיע לא רק על הסניף שלו. עם זאת, מדובר בפתרון מתאים למי שמעוניין להיות בעל עסק אך מעדיף לעשות זאת עם רשת ביטחון מסוימת.
