לסגנון העיצובי של המסעדה יש השפעה משמעותית על האווירה במקום. עיצוב מסורתי, "כמו של פעם", יעניק תחושה של אוכל ביתי ומשפחתיות ועיצוב שהוא יותר מודרני במהותו יעניק תחושה של מטבח מעודכן ואופנתי. שני סגנונות העיצוב הבולטים במסעדות בארץ הם האיטלקי לעומת התעשייתי ולכל אחד מהם השפעה שונה לחלוטין. הנה כמה מן המאפיינים וההבדלים ביניהם.
עיצוב איטלקי – איך זה נראה?
עיצוב איטלקי מתאפיין בעיקר בצבעים חמים כגון חום, בורדו וכתום, שימוש רב בעצים ומראה של "טבע" ואפילו רהיטים שנראים "עתיקים ומקוריים" כאילו הזמן הותיר בהם חותם.
במקרים רבים במסעדות ישראליות כאשר רוצים ליצור מראה איטלקי, הדבר בא לידי ביטוי בשילוב של אזורים דמויי פינת רחוב עם אבנים משתלבות, פרגולות מציצות, פנסי רחוב אירופאיים, תאורה מעומעמת, לוח גיר עבור התפריט או שולחן עגול וקטן עם שני כסאות קלים וקטנים.
עיצוב מסוג זה ניתן היה לראות בעיקר במסעדות המציעות פסטות, פיצות, גלידה, מנות איטלקיות קלאסיות. המטרה היא בדר"כ ליצור אווירה של אותניות ומשפחתיות באמצעות הצבעים החמים כאילו מגיעים לאכול מהמטבח הביתי של המשפחה החמה.
עיצוב תעשייתי – איך זה נראה?
במסעדה שהעיצוב בה הוא בסגנון תעשייתי, הדבר יבוא לידי ביטוי בחומרים תעשיתיים. הרבה מתכת: ברזל, נחושת, פליז ורשתות. ריתוכים גסים וסימני שיוף הם בהחלט יתרון ואין שום רצון ליפייף לכאורה את חומר הגלם מתוך הגישה שהוא עצמו מושלם. אם יהיה שימוש בבד הוא יהיה עבה כמו של מושבים בקרון מטרו ובכלל, כל הניראות מקבלת מראה של תחנות רכבת ישנות בחו"ל.
לסיכום, לשני הסגנונות אופי מובהק ושונה במהותו. על הסגנון הנבחר לעיצוב המסעדה להתאים לקונספט הכללי, לשפת המותג, לאווירה הרצויה והכי חשוב, לייצג את מה שקורה במטבח. אם בעבר הסגנון האיטלקי נכח יותר בשטח, כיום ניתן לראות יותר ויותר מסעדות ישראליות שבוחרות בעיצוב התעשייתי. עם זאת, ניתן לשלב בין השניים, למשל אם מדובר במטבח איטלקי עם טאצ' מודרני עדכני או לחילופין מקום המציע אוכל מודרני מאוד אך רוצה לייצר אווירה חמה ומשפחתית.
