"תחנת לחם" הוא שם של מאפייה שהיא גם בית קפה. עד לפני שנה נקראה בשם אחר לגמרי, ובעליה ניסו להבין כיצד הם ימשכו אליהם את הלקוחות הצעירים מהשכונה מבלי לאבד את הקבועים.
לאחר תהליך המיתוג מחדש של העסק, התמונה עבורי התבהרה. הבנתי שיש הרבה מקום לעיצוב תעשייתי היות והמוצרים במקום – כל הלחמים והמאפים שהם בצבעים של חום ובז', והריחות – כבר מעניקים למקום את האווירה החמה והאותנטית שמצפים לה ממאפייה.
החלטנו שהמקום יראה כמו תחנת רכבת. בעיקרון, זה אומר שילוב רב של חומרי גלם שנקראים Heavy Duty, משמע נראים בלתי מעובדים. זה אומר שימוש ברשתות תעשייתיות, הרבה ברזל ופח שיעניקו אווירה עכשווית למקום. את צבעי החום והבורדו שהיו במקום החלפנו בצהוב ושחור אופנתיים שהצעירו את המקום, ועבדנו יחד עם מעצב גרפי שעשה שילוט לאווירה בלבד בפונט חזק ולא מתחנף.
בנוסף, בחללים קטנים כמו במקרה הנוכחי, הידית או המדף הכי קטנים משפיעים מאוד. הזזנו את אחד המקררים בחצי מטר וזה הגדיל את המכירות. הסיבה לכך היא שעיצוב המקום אחראי להובלת הלקוח בתוך העסק וחשוב לקחת את זה בחשבון ולכוון את הלקוח אל המקומות האסטרטגיים בעסק שלכם. במטרה לנצל את האפקט הזה, השתמשנו לריצוף באבני רחוב שמתחילות מבחוץ וממשיכות פנימה. זה יוצר תחושה של המשכיות, וזה מזמין מאוד.
חשוב להסביר את הבחירה בעיצוב תעשייתי במקום שאמור לשדר חמימות ואותנטיות כמו מאפייה. ניתן לשדר חום ואווירה מזמינה גם עם עיצוב תעשייתי. נהפוכו, זה מתחבר יותר למה שאנשים מכירים היום מהחיים שלהם. בנוסף, נוח יותר להתחבר לאווירה הקלילה והלא מחייבת שעיצוב תעשייתי מעניק ואנשים מחפשים את זה. וכפי שציינתי קודם לכן במאמר, הצבעים, הריחות והחום של המוצרים הטריים תורמים דיים לאווירה המשפחתית והחמה במקום. משום כך, מיקמנו את מדפי המוצרים הטריים בצורה כזאת שיהוו חיפוי לאזור הקופה.
השינוי בעיצוב שעשינו לפני שנה משך אליו את הלקוחות הצעירים בשכונה כשהוותיקים עוד ממשיכים להגיע. היום אנחנו עומדים לפני עיצוב הסניף החמישי של הרשת ומסניף לסניף מתחזקת ומתחדדת השפה העיצובית של המותג.